"אנחנו לא רק שמות על פוסטר, אנחנו בני-אדם": שרון אלוני מתארת את ימי השבי ואת ההכרח בשחרור החטופים
התקופה בשבי מנקודת המבט של החטופה ובני משפחתה - עומס בלתי פוסק של לחץ ופחד: "היו המון טריגרים, כל רעש קטן, כל טריקת דלת" • "כמות האוכל הספיקה לחצי מכמות האנשים" • "הבנות נאלצו להשתמש בכיור ובפח אשפה לצורך שירותים" • ועל הציפייה לשחרור החטופים: "אני מבועתת מהאפשרות שאקבל חדשות רעות. אנחנו לא רק שמות על פוסטר. אנחנו בני אדם, בשר ודם"